אנחנו בבלט ירושלים שמים דגש על העברת סיפור לקהל. בכל בלט והפקה שעולה, המטרה היא לסחוף את הקהל אל תוך סיפור שירגש, שיצחיק, שיגרום לנוסטלגיה, שיעורר מחשבה, ושיזכור ולא ישכח,כל זאת תוך כדי שמירה על השפה של הבלט הניאו- קלאסי.

מאגר ההפקות של בלט ירושלים נמצאות עיבודים לסיפורים רבים - קלאסיקות (שייקספיר), קומדיות, טרגדיות, מופעי ילדים, ויצירות יהודיות וישראליות.
בשנים האחרונות הופקו שלושה מופעים מיוחדים. נדיה טימופייבה, המנהלת האומנותית, יצאה בהחלטה לפתח את הסיפור היהודי. בעקבות כך נוצרו שלושה מופעים מיוחדים במינם, מאחר ולא נעשה עד כה בישראל עיבודים בשפה ניאו- קלאסית לרומנים ומחזות יהודיים ואפילו לאירועים יהודיים הסטוריים. נוצרה טרילוגיה שמתחילה בסוף המאה ה19, בתקופת הפוגרומים של יהודי אירופה, בלט שספר עיבוד למחזה "כנר על הגג" (2018) של שולום עליכם. המופע זכה לביקורות משבחות והפך להצלחה מסחררת של בלט ירושלים, מאחר והמופע הוצג כמעט בכל תיאטרון בארץ.

הסיפור הבא בתור קורה בשנת 1943 ומספר את סיפורה של פרנצ'סקה מאן, רקדנית ידועה בפולין שנשלחה לאושוויץ שברגעיה האחרונים בתאי הגזים פיתתה את קצין האס אס (שילינגר), גנבה ממנו את אקדחו והרגה אותו. סיפור זה הוא ספק אגדה ספק מקרה אמיתי, מאחר ואין ניצולים שיספרו על המקרה, אך קיימות עדויות שמחזקות את הטענה שזו אכן הייתה הבלרינה הידועה פרנצ'סקה מאן.  המופע "ממנטו" (2019) 
(כוריאוגרפיה" נדיה טימופייבה) - "הריקוד האחרון של פרנצ'סקה מאן" מספר את הסיפור של הבלרינה הגיבורה שזכתה לסוף טראגי. הבלט מנציח את סיפור הגבורה שלה.

הבלט השלישי בטרילוגיה מתרחש בתקופת העלייה השנייה, קום המדינה. הבלט מציג עיבוד לרומן הישראלי "הוא הלך בשדות" של משה שמיר. הבלט "הוא הלך בשדות" (2022) (כוריאוגרפיה: יגור מנישיקוב) מתאר את הסיפור של ה"צבר" הישראלי, על החיים בקיבוץ, בניית הארץ והגיוס לפלמ"ח, המוצג על רקע יצירות של מלחינים יהודיים וקטעי פסקול מתוך הסרט.