.. טימופייבה לוקחת על עצמה אתגרים לא מבוטלים ולא בפעם הראשונה. זו גם לא הפעם הראשונה שהסנטימנט היהודי והציוני מהדהד ברפרטואר של בלט ירושלים ... אבל איכשהו מצליחה טימופייבה, בדרכה המיוחדת, להפשיט מהמילים הגדולות הללו - יהדות וציונות - את מה שעלול להיתפס כאינדוקטרינציה, ומחפשת את הסימנים שהן משאירות על הנפש ..יש הרבה מחשבה מאחורי עיצוב הדמויות ובאופן כללי התפיסה העיצובית של הבמה והתנועה ... "הודיני" של בלט ירושלים, אם לתמצת לשורה תחתונה, מהלך קסמים ומעורר מחשבה ...